נפלאות התבונה (A Beautiful Mind)
נפלאות התבונה, סרטו של הבמאי רון הווארד, הוא סרט שונה. הוא אמנם יצא לאקרנים ב-2001, אבל עד היום כמעט כל חובבי הקולנוע זוכרים אותו, ככל הנראה משום שהוא די חריג בנוף, ולאו דווקא מבחינת התקדמות העלילה. לא, השוני כאן הוא בנושא הכללי של הסרט ועוד יותר - בבחירת השחקנים הראשיים. מייד נגיע לכך.
נפלאות התבונה הוא ספר המבוסס על חייו האמיתיים של המתמטיקאי ג'ון נאש - מתמטיקאי שהותיר את חותמו בהיסטוריה של התחום הודות ל'אקוויליבריום נאש' ועוד מספר הישגים יפים. עד כאן נשמע כמו סרט תיעודי מפוהק לכל היותר. אבל, וכאן האבל הגדול, נאש סבל מסכיזופרניה פרנואידית. הוא ממש שמע קולות, ראה אחרת את המציאות וחוו?ה התקפים לא נעימים בהם איבד כל קשר למציאות. כל זה מוצג בסרט 'נפלאות התבונה'.
בחירת נושא הסרט, כאמור, חריגה למדי בנוף ההוליוודי. סרטים על מחלות ועל מצבים נפשיים כאלו ואחרים, זוכים בדרך כלל למקום בערוצים התיעודיים ולא יותר. כאן, הסרט מביא את המחלה הזו (ומדובר במחלה נוראה, שלא יהיה לכם ספק בכך) אל מרכז הבמה, אל הלב הפועם של תעשיית הסרטים ולא מתבייש להציבה בחזית.
גם בחירת השחקנים הראשיים, כאמור, או ליתר דיוק - השחקן הראשי - בהחלט לא שגרתית. מכל השחקנים שהוליווד מציגה, בחר הבמאי הווארד (צופן דה וינצ'י, מלאכים ושדים, אפולו 13 ועוד) דווקא בראסל קרואו לגלם את נאש. ומה אתם יודעים? קרואו המאצ'ו המחוספס עשה זאת נפלא.
דווקא ג'ניפר קונולי, שאיש וודאי לא יתנגד להציבה כשחקנית הראשית בכל סרט באשר הוא, 'נעלמה' מעט בין פרטי העלילה וחסתה לאורך הסרט בצילו של קרואו, שנתן כאן הצגה מרשימה. בנוסף, הסרט מעט ארוך ולעיתים סובל מהיעדר עניין ו'אקשן', אך בסך הכל מדובר בסרט מצוין. לא לחינם הוא קטף שלל פרסים ובראשם פרס הסרט הטוב ביותר באוסקר של שנת 2002.